הפרעת קשב וריכוז היא אחת ההפרעות הפסיכיאטריות השכיחות ביותר. בעבר נהגו לחשוב שמדובר בהפרעה שקיימת אצל ילדים, ולרוב חולפת עם הזמן. מחקרים אחרונים מראים שרוב האנשים שאובחנו עם הפרעת קשב וריכוז בתקופת הילדות ממשיכים לגלות סימפטומים גם בתקופת הבגרות.
הפרעת קשב וריכוז גורמת לפגיעה תפקודית משמעותית בתחום התעסוקה, הלימודים ובתחומים אחרים.
ההערכה היום היא שאחוז המבוגרים שסובלים מהפרעת קשב וריכוז הוא כ- 4%.
הפרעת קשב וריכוז אצל מוגרים מתאפיינת לרוב בסימפטומים של חוסר קשב, התנהגות אמפולסיבית ואי שקט, ופחות בהיפראקטיביות שנראית לעין.
אבחון של הפרעת קשב וריכוז מתבצע באמצעות בדיקה פסיכיאטרית, תוך שימוש לעתים בשאלונים מסויימים. בדיקה פסיכיאטרית מעמיקה היא הכלי החשוב ביותר בתהליך האבחון, כיוון שהיא יכולה לשמש גם לאבחון קומורבידיות (מחלות נוספות) שעלולות להופיע עם הפרעת קשב וריכוז, וגם לאבחן מצבים שונים שיכולים להיראות כמו הפרעת קשב וריכוז, כגון סוגים מסויימים של הפרעות דיכאוניות, ובכך לעזור לבחור את הטיפול המתאים ביותר עבור כל אדם.
היום קיימים טיפולים שונים, לא תרופתיים ותרופתיים ממשפחות שונות, אשר יכולים לשפר משמעותית את הסימפטומים של הפרעת קשב וריכוז, ולעזור לאנשים שסובלים מהם לממש את הפוטנציאל המלא שלהם.
